נפגעי טראומה ותעסוקה

נפגעי טראומה (מכל מיני סוגים) וחיפוש עבודה

לפי עמותות וארגונים שעוסקים בטיפול וליווי של נפגעי טראומה בשנים האחרונות מתברר שמקום עבודה ראוי תורם לשיקומם וליציבותם של נפגעי טראומה, בין שהם מאובחנים או שלא אובחנו. טראומות משדה הקרב, מהמצב הבטחוני בעורף וגם טראומות כתוצאה ממשבר בריאותי, משפחתי או אחר, עשויות להתמתן ואף להשתקם במקום עבודה המעודד טיפול ושיקום. כמובן, מקום עבודה לא מחליף סיוע מקצועי, טיפול ותמיכה מקובלים. אבל אין ספק שמקום עבודה שבו העובד מרגיש את תרומתו האישית, שבו שכרו הולם את השקעתו ואליו הוא הולך מתוך הרגשה חיובית ואפילו מתוך שמחה – יתרום רבות להחלמתו והתאוששותו מפגיעת הטראומה.   

זה מתחיל משלב חיפוש מקום העבודה, כלומר מתהליך ההכוונה התעסוקתית. במהלכו מחפש העבודה מיטיב את היכרותו עם עצמו - בוחן את חוזקותיו, את העדפותיו, את כישוריו ואת התכונות שבהן הוא גאה. בתהליך הזה הוא בוחר עוגנים אישיים, כאלו שברגעי משבר מזכירים לו את עוצמותיו, את יכולותיו ואת תמונת העתיד שתכננן לעצמו. בעזרת תהליכי סימולציה הוא לומד ומגבש את הדרכים להציג את אותם עוגנים כחוזקות בבואו לראיון אישי. 

תהליך ההכוונה התעסוקתית מפתח גאווה אישית ותחושת ערך עצמי, ומציע תמיכה משמעותית בבחירת הדרך הנכונה והמתאימה. במהלכו עשויה להתעצם השליטה של מחפש העבודה בחייו.

לא מדובר בדרך קלה, וייתכנו אכזבות ומעידות לאורכה. תשובה שלילית ממקום עבודה על תפקיד נחשק אחרי ראיון בשלב מתקדם, מצב שבו לא נמסרת כל תשובה אחרי היענות למודעת "דרושים" בניגוד לתחושת ההתאמה לתפקיד, ועוד. אכזבה כזאת ודומות לה הן הזדמנות לעצור, לשוחח, לתחקר ולהבין איך אפשר לשפר ולתקן.

תהליך חיפוש עבודה עם ליווי מקצועי מוצלח לא מחליף שום סוג של טיפול נפשי. תפקידו לתמוך, לייצב ולהחזיר את תחושת הזהות העצמית ואת הבנת החוזקות האישיות.

הציור: נאקה מאת רות שלוס, 1990.