• Yishay Weissman

"הצלחתי כי אני מוכן לטעות", אומר לי מ' במהלך אחת מפגישות אימון המנהלים הראשונות שלנו. הסיפור של מ' כולל מינוי למשרה חסרת סיכוי להצליח בתעשייה המסורתית במפעל שעובד 24/7. הוא הגיע לאימון על רקע צורך מיידי לקבל החלטות שמשמעותן הצלת הארגון שאליו משתייך המפעל בניהולו.


מנהלים רבים שאני פוגש מספרים על המוכנות שלהם לטעות, ומציגים אותה כחלק משמעותי בהתקדמות שלהם בחיים. כמובן, לא מומלץ לטעות ולהיכשל, אבל כדאי להבין שהנכונות לכך היא חלק מהחיים, במיוחד בחייו של מי שהעשייה היא מרכז חייו ושניחן ביכולת להחליט החלטות.

ע' שאותו ליוויתי בניהול מפעל בבעלותו הגיע למבוי סתום ביכולת לפתח ולקדם את עסקיו. להערכתו באותה תקופה, הסיבה העיקרית לכך הייתה מצוקה תזרימית. הוא מצידו השקיע את מרב זמנו ומרצו בניהול אנרגטי של המפעל, כשהוא חדור תחושת שליחות ומוטיבציה. ואילו תזרים המזומנים במפעל הגיע לעתים עד כדי חוסר עמידה בהתחייבויות.


ניתוח הפעילות של ע' הראה שמערכת ההפצה של המפעל תלויה במלאי זמין של מוצריו, ושהייצור מתנהל על-פי דו"ח חוסרים. כלומר, כאשר חסר מוצר מסוים במלאי, מחלקת הייצור נדרשת להתחיל בייצורו. מצד שני, ע' הוטרד מהמצוקה התזרימית, וחשש מפני הגדלת מלאי המוצרים וחומרי הגלם ומחריגה בהוצאות השכר. לכן הוא גם נזהר מהגדלת סדרות הייצור ואף נמנע מלהתחיל לייצר מוצר למרות דיווח המחסן על רמת מלאי נמוכה ואפילו אפסית.

ע' תיחקר את החוזקות והחולשות של הייצור ושל הארגון כולו, וזיהה את יכולתה המאסיבית של מערכת ההפצה שאינה מנוצלת עד תום. הוא גם הבחין בעובדה שתפוקת הייצור עמדה על 40% מהתפוקה המעשית של המכונות. להרגשתו באותם ימים, כל החלטה שיקבל כדי לשבור את הפרדיגמה שבה פעל הייתה כרוכה בסיכויי כישלון והפסד כספי. אבל מתוך הבנת היכולות של מערכות הלוגיסטיקה והייצור במפעל, הוא בחר לקבל החלטות תוך סיכון מחושב: הוא אכן עלול לטעות בהערכת אזורי הכוח של הארגון.


במסגרת הליווי והאימון הכנו יחד תכנית פעולה. ע' לקח הלוואה מדודה, מלווה בחישוב מדויק של צורכי המימון הדרוש לתגבור הפעילות במשך שישה שבועות. המפעל עבר לעבוד בשתיים ושלוש משמרות על-פי נתוני המלאי במחסן, וע' הינחה את מחלקת הייצור להגדיל את סדרות הייצור כך שלא ייווצר מחסור בפרק זמן של שבועיים.


בתוך 15 ימי עבודה בלבד גדל מלאי המוצרים באופן דרמטי. משאיות החלוקה יצאו לדרכן מלאות יותר, מחזור המכירות גדל, ההלוואה הוחזרה והשתנו המדדים שעל-פיהם נוהל תזרים המזומנים. ע' מצידו המשיך להפגין מוכנות לטעות בהחלטותיו במסגרת סביבת הפעילות המוכרת לו, עם אותן חוזקות של לוגיסטיקה וייצור.

לעתים העתיד לוט בערפל, ותוכנית פעולה - טובה ומדויקת ככל שתהיה - אינה מבטיחה הצלחה ודאית. על-ידי חקר הנתונים שבהישג ידינו לצד בירור האפשרויות לקבל החלטות אפשר לשפר את סיכויינו להצליח גם ללא תנאי ודאות. גיוס החוזקות של הארגון וקבלת ההחלטות בידי העומד בראשו יניעו את הארגון, יחלצו אותו מהמצב ה"תקוע" וישפרו את סיכויי ההצלחה. לעומת זאת, הימנעות מהחלטה מקטינה אמנם את הסיכון לטעות, אבל מגבירה את האפשרות להיכשל, אם הארגון ימשיך לעבוד בחוסר יעילות, בלי למצות את יכולותיו העצמיות. כך גם תקטן יכולתו להתחרות בתנאי השוק הקיים.


במקרים רבים טעויות או אי-היכולת למצוא פתרון נקשרות בנפשנו פנימה לתחושת כישלון. חוויית הכישלון עלולה להשאיר בנו את חותמה לטווח ארוך, לדלל אנרגיות חיוביות ומקדמות, לבלום מוטיבציה לפיתוח קריירה מוצלחת ולשבש את יכולתנו להיעזר באינטואיציות שלנו. חוויה שלילית כזאת עלולה לעודד דחיינות, לחזק את הנטייה להימנע מכל אתגר חדש, ובעיקר לחבל בשמחת החיים ובחדוות העשייה.

אבל טעויות הן חלק מדרכנו ללמוד, לרכוש ניסיון ולהתקדם בחיים.


אחד ההבדלים שבין היכולת ללמוד מטעויות לבין שקיעה בתחושות כישלון הוא תכנון. באמצעותו נוכל להעריך סיכונים, להכין "דרכי מילוט" מתוצאות הטעות, להגדיר אי-הצלחות מינוריות, להבין את לקחיהן ולהתוות דרכים לשיפור.


נחישות ותכנון יהפכו את העשייה העתידית לפעילות סדורה, שתכלול לימוד הנושא, תחקור כשלים קודמים, איסוף ובירור של ארגז הכלים העומד לרשותנו והכנת תכנית עבודה הכרוכה במחויבות לקבל החלטות שישרתו את אותה תכנית. על סמך התכנית ניתן יהיה לקבל החלטות בדרך מושכלת, לבצע חקר של ביצועים ותוצאותיהם ולהמשיך ולפעול. במילים אחרות, התכנון וקבלת החלטות בעקבותיו הינם היפוכו הגמור של ההימור.


בעבודת הליווי של המנהל ולפעמים של בעלי הארגון אני מכוון ומעודד אותם להגדיר לעצמם את חוזקות הארגון וליצור סביבה התומכת בקבלת החלטות מושכלת. כך יוכלו לקדם את החברה שבניהולם או בעלותם להישגים חדשים.


את ע' אני ממשיך לפגוש מעת לעת במסגרת פרויקטים בארגונו או סתם לכוס בירה בסוף יום עבודה. ע' שיפר את מודל קבלת ההחלטות האישי שלו: היום הוא עצמו יוזם תחקירים של הצלחות וכישלונות, ותמיד מנסה לשפר את ביצועי הארגון שהפך לארגון מצליח בכל קנה מידה.


ישי ויסמן, מאמן ומלווה מנהלים וארגונים