נפגעי טראומה (מכל מיני סוגים) וחיפוש עבודה לפי עמותות וארגונים שעוסקים בטיפול וליווי של נפגעי טראומה בשנים האחרונות מתברר שמקום עבודה ראוי תורם לשיקומם וליציבותם של נפגעי טראומה, בין שהם מאובחנים או שלא אובחנו. טראומות משדה הקרב, מהמצב הבטחוני בעורף וגם טראומות כתוצאה ממשבר בריאותי, משפחתי או אחר, עשויות להתמתן ואף להשתקם במקום עבודה המעודד טיפול ושיקום. כמובן, מקום עבודה לא מחליף סיוע מקצועי, טיפול ותמיכה מקובלים. אבל אין ספק שמקום עבודה שבו העובד מרגיש את תרומתו האישית, שבו

אזעקות, טילים, פחד, חרדה - חלקינו חווים אותם החל מאוקטובר 23 ואחרים הצטרפו למעגל המצוקה מאוחר יותר. וברקע, מתברר שהחיים עצמם לא עוצרים מלכת. משפחה, עבודה, בריאות, קבלת החלטות לעתיד – כולם עדיין איתנו. האירועים מידפקים על דלתנו, אנחנו פותחים אותה והם נכנסים פנימה ומחייבים התמודדות. לדלאי למה מייחסים את האמירה: "יש רק שני ימים בשנה שבהם לא ניתן לעשות דבר: האחד נקרא אתמול, והשני נקרא מחר. היום הוא היום הנכון לאהוב, להאמין, לעשות, ובעיקר – לחיות." זהו ביטוי לרעיון הבודהיסטי

יצירתיות, חדשנות, יזמות, מוטיבציה פנימית מתפרצת, חשיבה מחוץ לקופסה – כל אלה משמשים לתיאור התכונות והיכולות של אלה שיצרו דרך חשיבה חדשה או ייצרו מוצר חדש. לעומתם יש רבים שמצטיינים בעשייה, והם ממשיכים להתנהג ולהתנהל באותם דפוסים מאז ומעולם. הגרמנים והיפנים, למשל, מצטיינים כידוע בתעשיות הרכב והמיכון שלהם, והם גאים ביכולתם לחזור על אותה פעולה אין-ספור פעמים ללא שינוי, אלא אם הוחלט אחרת. לעומת זאת בסביבת הסטרט-אפ הישראלי המצוי הכל נעשה בדרך הפוכה לגמרי: היזמים ושותפיהם שואפים ליצו